ביאור:אסתר ט ד
אסתר ט ד: "כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט ד.
כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ
[עריכה]כבר ראינו ככתוב "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות יא ג). לא ברור מה היתה גדולתו של משה בעיני המצרים שרק עכשו סבלו תשע מכות. אולם כנראה משה התקבל בעיני המצרים כשליט היהודים, העומד לפני פרעה ללא חשש, מעניש את פרעה ועמו ללא תגובה, פועל בשם אלוהים רב עוצמה, וכך הם קיבלוהו כאיש גדול.
מרדכי נעשה גדול בבית המלך כאשר בתו היא המלכה, הוא הולך בלבוש מלכות, המחייב את אנשי שושן לתת לו כבוד מלכות, הוא נושא את טבעת המלך בצורה חופשית ומוציא פקודות בשם המלך. מרדכי לא רק שהיה גדול, הוא עוד המשיך לגדול יותר. הוא לא עזב את המדינה כמשה, אלא כיוסף היה גדול בארץ מצרים. בתוך הממלכה ובכל המדינות הוא הלך וגדל, ושמעו ועוצמתו הולכים לפניו.